רבי צבי הירש מזידיטשוב   
בנו של הצדיק הנסתר רבי יצחק אייזיק מספרין שבהונגריה, מנכדי הבעל "תוספות יום טוב" ואחיהם   של הצדיקים רבי משה מסאמבור, רבי סנדר מקומרנא   רבי ליפא מסאמבור, ורבי ישכר בעריש מזידיטשוב.   גדול בתורת הנגלה וּמהגדולים ביותר בתורת הרז, היה מתמיד מופלא בלמודים ולפי עדותו של אחד מהלמידיו   סיים בשנה אחת שבע פעמים את הש"ס כולו נוסף על   שעוריו הקבועים בשאר מקצועות התורה. תלמיד   מובהק להחוזה מלובלין, והסתופף בצלו של רבי ברוך   ממזבוזש, בקר גם בחצרות צדיקים אחרים כגון המגיד   מקוזשניץ, רבי משה לייב מסאסוב, רבי יהושע העשיל   מאפטא שהוא מביאם בספריו חיבר ספרים חשובים   בקבלה "עטרת צבי" פירוש גדול על הזוהר, "בית   ישראל" "סור מרע ועשה טוב" וספר "קדש הלולים,   י"ב ממכתביו נדפסו בספר "עשר קדושות"   נתפרסם כקדוש עליון ורבים נהרו לאור תורתו. על   תלמידיו נמנים בן אחיו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. חתנו רבי יהודה צבי מרוזדול, רבי אברהם מנארול   רבי יוסף מקוזובה ואחרים. אף המלבי"ם היה תלמידוֹ בקבלה. בנו יחידו נפטר בעודנו צעיר לימים   רבי צבי הירש נפטר בי"א תמוז תקצ"א  
 
דרך התפילה
  כל התורה כולה היא באמת אותיות ויחודים ושמות, וכל הלומד   תורה לשמה זוכה לדברים הרבה כי הדבורים נתעלו, ביודעו ומכירו   איך לטהר מחשבתו כי הוא נזהר ומפריש בין הטמא לטהור בין זכאי לחייב בין כשר לפסול בין מותר לאסור, ונמצא כל הדברים   קדושים וטהורים בהיותם ע"פ התורה והאותיות האלה מתעלה בשרשם בלימוד התורה לשמה. ועיין מ"ש בפי ויגש מדוע דרך התפלה יותר   גבוהה ועומד ברומו של עולם מן דרך התורה כי מחמת חסרון של נפשו ישבור לבו בקרבו ויגיע להכנעה אמיתית בשלמות עצומה   בהיותו מכיר חסרונו ומה שחסר לנפשו וילחום בזה, פעם עולה   במחשבתו פעם יורד וירידתו צורך עלייתו. ומגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה להעלות האותיות שהיו בשבירה. אבל בלימוד התורה   צריך לשום מהשבתו בפשוטי הדברים יע"ש דבר אמת. וזה יפה שיחתן   של עבדי אבות מתורתם של בנים, היינו התפלה ושיח שפיכת לבו נוכח פני ד' מתורתם של בנים, שכמה גופי תורה לא נתנו אלא ברמז.   ומחמת זה יאות התפלה שהיא משברת כח הקליפה מחמת הדביקות   שהיא יותר עצומה בתפלה. שם ט. 
 
 
  עיקר התפלה  
עיקר התפלה לברר הטוב להוציא הסיגים והפסולת מן המאנין תבירין ולזה צריך שתהיה התפלה בלב נשבר והבן. והאותיות הללו   אשר היו בסוד השבירה כגון בדברים של הבאי בכדי להעלותן צריך לדבק עצמו בשורש השרשים חי החיים ב"ה ואז נקשרו הכלים עם   האור הפנימי, כי האותיות אשר אין בהם היות והם בסוד השבירה. אז מחמת דביקות והתקשרות להבורא ב"ה אזי יתעלו הדבורים   והאתוון הללו לעלות לשרשן ממקור נחצבו ויביאו לנו שפע בסוד ישאו הרים שלום לעם, כי האותיות בבוא שבר אל שבר יחדיו ידובקו ,   אזי נעשו כלים שלמים וכח בהם לקבל שפע ממקור השפעת החיים   והטוב האמיתי וזהו הכל ע"י התפלה. שם לא  .
 
  המחשבות הזרות בשעת התפלה  
רצוני אחי לבאר לד בזה הפסק בדברים העומדים ברומו של עולם   אשר קבלתי מרבותי בענין המחשבות זרות אשר לאדם בשעת התפלה.   ובדוק ומנוסה. הגם אשר מכוון אדם דעתו בכל היכולת האפשרי יותר יבואו המחשבות. אמנם מה שקבלתי מרבותינו נ"ע אשר אותן   המחשבות הן הן הנצוצין הצריכים להתברר מסיגי המלכים כמבואר   בדברי רבינו בפרק זה, ומצד חסדי השם עלינו ב"ה וב"ש נשלחים   כל המחשבות בתפלה, והנה מלובשים בלבושי זה העולם והם בקליפות   בלבושים גסים חומריים, ואיך יעלו למקום אש להבה שלהבת הקדושה?   אומר לך אמת אילו כל הימים דיו איני יכול לכתוב חללה של רשות בזה עמוק עמוק ורחוק מה שהיה, אבל בקיצור אומר כי חנה אותן   המחשבות הן מלובשות בכלים הנשברים, ודרך משל אם באה לאדם   איזו מחשבה מהות מו"מ ממיני בגדים או ממיני מאכלים ויש לכל מחשבה המלובשת המתפשטת לסעיפים המסתעפים עד לאין תכלית   כנודע בחוש, הן שבא לאדם איזה מחשבה - אעשה דבר פלוני או חדוש   איזה דבר הן בלמוד הן במעש והמחשבה הזאת תוליד עוד ענינים   זרים ומתפשטים ופורחים ועולים במחשבתך ואתה שוכח, והמחשבות עולים ויורדים מתפשטים לכל עבר ופנה ואתה שוכח ממש, אם אתה   עומד בתפלה אמנם בעת תזכיר ותתעורר עצמך אשר אתה עומד   בתפלה ומה באו לכאן אותן המחשבות תעמוד אחיך עצמך לפוש   ותישב דעתך איך ומה להעלותם. והנה סגולה ראשונה תיכף לקשר   עצמך בצדיקי הדור ועם אוהביך בעלי חכמה ומדע באהבת קישור נפש ישראל כי בל"ז לא תוכל להעלות המחשבות בשום אופן אחר,   שאתה בעצמך תחת השבירה ואיך תעלה כלים הנשברים? פרי קודש הילולים.
 
  תיקון חצות
  לא די בזה שנהגו כמה אנשי מעשה להיות נעורים עד אחר חצות   ועושים התיקון ואח"כ הולכים לישון כי משנים ומהפכים הצינורות   ח"ו, כי עד הצות זמן שינה והיא עבודה בפני עצמה, ואח"ז הקימה בזמן הרחמים והרצון אחר חצות והמה מהפכים הסדר. ולא תיזיל   בתר אפכא לישון אחר חצות בשעתא דקוב"ה אזיל לאשתעשע בג"ע   כ"א כמי שרוצה להיות נעור כל הלילה למען תשובה. אבל מי שאינו   רוצה להיות נעור כל הלילה עיקר המצוה לקום בחצות וינדד שינה   מן עיניו מחמת תשוקת נפשו לה' באמת לעורר עצמו באהבה עד   שתחפץ שתעשה חפץ של מצוה. סור מרע ועשה טוב. 
 
  שני מיני צדיקים  
נצחיות תורתנו הקדוֹשה האחודה כל נשמות ישראל האלו לפי   ממקור שם הנכבד, כי היכא דאיכא למדרש דרשינן ובפרט להחזיר   לטוב, האמנם יש שמות בתורה שמות האומות, קבלתי אלולי לא נכתבו שמותם בתורה יהא אחיזתם בקדושה היו מטשטשים העולם   ח"ו. ואנחנו בני אל חי האחודים גם כן בשמו ית' ובתורתו ממתיקים כל   שמותם. וצריכים למצוא בהם איזה יחוד עבודה תורה לשמה. ונאמר   כי יש שני מיני צדיקים כאמרם ז"ל; צדיק בן צדיק וצדיק בן רשע.   ומבואר בזוה"ק זה שאמרו צדיק ורע לו רצונם שאדוק בו הרע עוד   וצדיק כזה צריך כל פעולות פעולתו אמת להיות צדיק וישר להסיר   מחשבות אדם הרעים בעבודה קשה להיות סור מרע, ובכל מדות   ועובדא טבא גם כן צריך לראות ולעיין בשלמות. ואפילו במעשה הטוב יכולים להיות ח"ו ענינים מפסידים עד אשר כמעט עכירת הצדיק   השלם תהיה יותר רצויה ממצוה של זה העובד שלא לשמה במחשבה   עוד אדוקה מעשה אבותיו בידו וברשותם. והנה מה יעשה הבן הזה   ולא יחטא? שורש מקורו היא התפלה בכל עת שתהיה רצויה ויבקש   ממי אשר היכולת בידו לקרבו ולחתור חתירה ולרוממו בעין השכל   טוב להדריכו באמיתת אמת עד אשר יוכל לבוא למדריגה להיות   צדיק חסיד ישר ונאמן אחר שהסיר החלודה והגעיל כח הרע שבו   בהאחזו במדת הוכחת של צדיק וטוב לו. וצדיק כזה אשר לקח מקח   טוב לעצמו והניח מעשה אבותיו והלך בדרכי ה' עבודתו רצויה   יותר לפני הקב"ה.   בית ישראל ד  
 
  תכלית הדעת  
אחי בלל גדול בחכמה אשר ידע שאינו יודע. כי באמת   תכלית החכמה תשובה ומע"ט וכל היום כיראת ה' וזוהי תכלית הדעת;   יודע שאינו יודע מחמת שפלות עצמו וגדולת הבורא כל עלמין.   סור מרע ועשה טוב.  
 
 
השתלשלות  
אחי! ראה גם ראה דרכי תורתנו אשר היא ע"י השתלשלות   עד שאנו רואים הנהגת העולם כלו ע"י עילה ועלול עד שנראה אב   ובן שהוליד האב ונין ונכד וסיבה מוציאה סיבה מים מגדלים   צמחים ועשבים בתחלה היו הצמחים אפס ותהו אבל היה בכח העפר   לכשיבואו עליהם מים יצמחו בעתם ובמועדם וזמנם. וראה גם ראה עד   היכן כח אצילות בדברי התיקונים הלז, דאיתא אדם קדמון נאצל ממה   שעליו כגוונא דאיהו עילת העילות בלא חושבן ובלא שותפא עד הסיבה הראשונה עילת כל העילות דלית דברא ליה. היוצא לנו מדברינו   שנוהי כוונת הבורא שיהיה הבל הולך ע"פ דרך חתורה וכל העולמות   הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים התלויים בשמו יתברך יהיה   הכל סובב ע"פ דרך התורה מעילה לעלול וזוהי תכלית התורה.   שם. 
 
  מתור התקדמה לספרו פרי קדש הלולים  
באתי ונכנסתי לפנים ממחיצתי וראיתי בס' הכוונת הנקרא   פע"ח אשר רבים הציגו בו ענינים לדרכי הכוונה והנה כבר נצטווינו   שלא להאמין זולת לדברי מהרח"ו ז"ל אשר לא זזה ידו מן ידי רבו   הקדוֹש. ובמקום שהרב מהרח"ו הק' בעצמו מביא דברי החברים רשות   לנו להאמין לדבריהם אחר שנתקבלו בעיניו לא זולת. אמנם ראיתי   שגם האחרונים העמידו דבריהם במקום תורת חכם מקוד חיים. והנה   בבקשה מכבודכם הגדול בודאי קטנם עבה ממתני אבל בכמה ענינים   ראיתי בהם דברים בלתי מהוגנים כאשר אבאר ת"ל בקונטרס הזה   כמה דברים אפס קצהו תראה וכלו לא יספיק הזמן, כי אצטרך לחיבור   שלם ואיו יכולת בידי. אמנם אני מראה לחברים למען יפיצו מעיינים   לעיין ולא יהיו כמאמין לכל דבר. ובאתי להודיע לחברים אנשים כגילי   אשר יזהרו בזה ולא יאמינו לשום תוספת בפע"ה אם לא ישאו ויתנו בדבר וכמו שהארכנו ת"ל בפתח שערי עץ חיים בענין נשאת ונתת   באמונה. וביותר צריך ליזהר לצורך איזה כוונה בעניני יחוד התפלה   כי אותם היחודים המבוארים בשער היהודים מסר הרב ליחידי סגולתו   לכוון ע"פ שרשו המגיע לחלק נפשו ומי יודע אם שייך זה בתוך התפלה וכדומה לזה אברר ת"ל בראיות ואגב אבאר בכאן ענינים   והנהגות אשר קבלתי מרבוהי בענינים הללו אשר לאיזה טעם וסברא   הם לא נהגו בכמה דברים כדברי רבינו זה בכל הכתוב לחיים בספר.   וגם אבאר בזה בעז"ה איזה דברים אשר הם קשי הבנה בדברי רבינו או שיש לנו איזה חידוּש לצורך איזה הנהגה ישרה. הישר לפני דרכיך   ה' אלקים צבאות והצילני משגיאות וזה החלי בעזר אלהי עושה   גדולות ונפלאות.   פרי קדש הלוּלים. 
 
  ממכתביו לרבי נפתלי מררפשיץ  
אתיחד באהבת אחד אמת ביחודא דנהורא קדישא אל כבוד   ידידי הודי והדרי המשמח אלקים ואנשים יסוד מופלא מוצנע ומכוסה   הוא כבוד תמים דעות ויקם עדות ביעקב שארית פליטת יסודי ישראל   הרב הצדיק החסיד ואדם הגדול בענקים כלו מחמדים וכלו ממתקים   זה רעי אוהבי דגול מרבבה נר ואור יחידת חי רוחי משיבת נפשי   קדוש אלקים עליון כבוד מורינו ורבינו הרב מו"ה נפתלי צבי.  
  אשתוחה נפשי ולבי ובשרי מלא קומתי לדרוש שלמא רבא   חנא וחסדא אורכי דחיי יאריך השם אלקי ישראל ימיו ושנותיו   לראות בטובת שמחות ישראל עוד כל ימי עולם תפרח בימיו צדיק   יסוד עולם צדיק ונושע בכתרו ישועה ישועת ישראל ויקויים בו   ובזרעו ובכל ביתו ואוהביו תלמידיו וכל מבקשי שלומו ותורתו ואור   צדקתו לכל הברכות ושלומים וטובות המיוערים עבדי אלקי ישראל   בזה ובבא לדורות עולם ולעולמי עולמים לבנות ממנו הרבות עולם   מוסדי דור ודור יקום והאל השומע שועת נכאים יענה ויאמר על   הדבר הזה הכותב בלב שלם באהבת אמת אמן ואמן.
ידעתי אשר האהבה התקועה בלב ידידות נפשי קלקלה השורה   אשר אבוא במכתב לסדר דברים לפני הדר כבודו גם יודעי מיעוט   מעשי וערכי לערך מעשי הוד מעלוה רום הדר ערכו אשר קטנו עבה   ממתני אמנם כן לרך האוהב אשר בודאי יראה תום לבבי אשר בוער   בי אהבתו בלב ונפש אשר לא יכולתי להתאפק ושמתי נפשי בכפי   לבוא במכתב אהבת נפש אהבה מסותרת רצופה על רצפת בה"ט וש"ש   עולם הכולל ומיחד באחד עם בהט המאוחר לאחד להטות לימין רב   וד"ר וסוחר"ת להאח"ד בפא"ר צדיק"י רגלי המרכבה וצדיק יסוד   חסד מטה כלפי הסד גי"י אה"ד בארץ.
והנה אבקש עבור תלמידו מו"ה יונה מליסקא מוכ"ז אשר כבוד תורתו יקרבהו לעבודה ולתורה ואמנם ישב אצלי בימות החורף הללו   והרבה תורה בגמרא ופוסקים למד אצלנו ומדי שבת בשבתו זכר את   דבר קדשו ומדי דברו בו ממש נפשי יצאה בדברו מידי זכרה אהבתו   אהבת ישראל ובקשתו ידידי להעלות לפניו לטובה בכל עת על בריאת גופי ושלום ביתי ואני השפל מובן לעבוד עבודה שבלב זוּ תפלה על   שלום בית אדוני בכל עת דברי ידידו עבדו בכל לב ובכל נפש צופה   ומביט מתי יגיע העת אזכה להשתעשע ולהתעלס באהבתו ולשמוע   בקול ערבת אהבת דודים נוי ידידות נצח תורתו ואהבתו ושלום   כנפש הק' צבי הירש באאאדמו"ר מו"ה יצחק אייזיק זצלל"ה   מזידיטשוב.   עשר קדושות.
 
מה ששמע תלמידו    
סיפר תלמידו הרב ר' מרדכי לעטניר ז"ל בעמ"ח סה"ק "מאמר   מוֹרדכי שישן פעם בחדר סמוך לחדר רבו רבי צבי הירש ורק מחיצה   דקה הפרידה ביניהם ובאשמורה שמע כי מעבר למחיצה נשמע קול   הדבר אל רבו והוא ידע כי אין איש אתו. הוא נטל ידיו בחשאי ועמד   אצל המחיצה ושמע קול מרבר אל רבו פירוש על מאמר מזוהר הקדוש ולא ראה שם שום אדם רק שמע קול מדבר והיה לפלא   בעיניו. ויהי בשבת הבאה בסעודה שלישית שמע רבי מרדכי הנ"ל   את רבו מוהרצ"ה אומר את הדרוש והכיר כי זהו הדרוש ששמע אז בלילה וסיים רבו את הדרוש ואמר בסיומו כך שמעתי מפי האר"י   ז"ל. אז הבין מי היה אותו הקול ששמע בלילה.   עשר קדושוֹת.